ברומפטון וחייזרים!(?)
חוף הים בתל אביב - ממש בקצה הרב קוק - הוא חוף לא מוכרז משום מה. אני יושב שם וכותב את הבלוג הזה.
עיריית תל אביב - העסוקה יומם וליל בגביית מסים עקיפים בעזרת משטרת הפקחים, המעשירים את קופתה באלפי שח ביום - לא מצאה לנכון להפוך את קטע החוף הזה לחוף מוכרז, מה שלא מפריע למאות המתרחצים כאן לפקוד את החוף וחלקם הקטן אף נכנס למים תוך סיכון חייהם...
מאז שהתלווה אלי מקל ההליכה כעניין שבשיגרה, קרסול מרוסק בעקבות תאונה מכאיבה, אני כבר כמעט לא נכנס למים (הכניסה עם מקל הליכה למים לא נוחה :)). למזלי הגדול, הקרסול המרוסק לא מפריע לי לרכב על האופניים - ולא רק זה - ההיסטוריה של שליח ירוק על אופניים החלה כמה ימים אחרי שרכשתי את האופניים המתקפלות הראשונות שלי, במטרה גם לעלות איתם על הרכבת, אם ארצה - אותם מתקפלות - מסוג ברומפטון - הן הרולס רויס של האופניים המתקפלות - אך ככאלה בעלות עלויות מטורפות מבחינת אחזקה - כל צמיג קטנטן עולה כ 200 שח והם מתפוצצים בקלות עקב ניפוח בלחץ אוויר גבוה. האופניים גם לא כל כך בנויות לכבישים התל אביביים מלאי המהמורות ולכבישי תל אביב לוד - שם גרתי כשהתחלתי את פרוייקט שליח ירוק על אופניים.
באחד מהאחה״צים אחרי שסיימתי עבודת התנדבות ביפו, בזמן שחיפשתי עבודה כשכיר, כשבמקביל אני מקים את ״שליח ירוק על אופניים״ - באותם הימים היו מעט מאד שליחויות ביום - הנוכחות בגוגל היתה מועטה מאד - והחשיפה בדפי זהב עדיין לא החלה - סיימתי בערך בשעה 1600 את ההתנדבות ביפו - וחזרתי לדירתי בגני אביב לוד.
ובדרך קרה מה שקרה…
עד היום לא יודע מה זה היה...
עד היום לא מבין... והאמת, כרגע לא מאד חשוב לי להבין אבל יהיה נחמד אם בשנייה האחרונה לפני שאחזיר נשמתי לבורא, כן אדע…
והנה מה שאני זוכר, נכון לעכשיו…
הייתי על הברומפטון, רוכב על הכביש לרמלה לוד, הכביש המוביל מתל אביב, דרך צומת בית דגן ישר עד רמלה לוד, רוכב לאיטי לא מאד לאט אך גם לא מהר במיוחד, האזניות משמיעות 103 fm כנראה או גלצ בווליום משים (?!!) פניתי בצומת בית דגן ימינה עם הכביש לכיוון ראשלצ וכבר עוד מעט עוזב את הצומת…
מוזר אבל לא לגמרי בלתי רגיל אצלי לרחף במחשבות ואז לנחות פתאום ולהבין שריחפתי...
עצרתי את האופניים בצד, בשוליים הצרים, סובבתי אותם במקום, והתחלתי לרכב בחזרה לצומת בית דגן במטרה לפני ימינה בצומת ולהמשיך לכיוון רמלה לוד, בזמן שאני רוכב גם שמתי לב שהשמש שקעה ולאט לאט אני גם שם לב שאף המוזיקה מהאייפון הפסיקה, עצרתי רגע שוב בצד ובדקתי את הנייד רק כדי להיווכח שהסוללה אזלה - טוב, הגיוני כי כנראה שכחתי להטעין...ֿֿ
המשיכתי לרכב וכאחרי כעשר דקות רכיבה נוספות שמתי לב שפרקי האצבעות שלי כואבות, עצרתי שוב בצד והבטתי עליהם מתחת לפנס הקדמי של האופניים - דם. דם יבש.לא יבש לגמרי כי קצת דביק עדיין. אבל ללא ספק הדם שלי לפי ההרגשה כי זה היה כאב של פצע/ים. הדם - בשתי הידיים.
מתי נפצעתי?
נפלתי?
לא זוכר שנפלתי.
טוב…
הסרטים כבר רצים בראש, אני ממשיך לרכב ואז מרגיש שהחזה כואב לי...נוגע בחזה עם היד ומרגיש כאב חד. כאב שמרגישים אחרי שנוגעים במקום שקיבל מכה חזקה.
אחרי עוד מספר דקות של סקירה של שאר חלקי גוף שונים - גם המצח מאד כואב, כואב למגע, כאב עמום גם כשלא נוגע.
הגעתי הביתה, נכנסתי לחדר המקלחת ועוד לפני שהדלקתי את האור הבטתי במראה ובאור שחדר מבעד לחדר האורחים ראיתי שכל פניי חבולות..
מסביב לשני העיניים היו ״פנסים״ שהתאימו יותר אדם שהשתתף בקטטה, מאשר לאדם שסיים רכיבה שקטה על האופניים הביתה.
כל המצח היה כחול/שחור ונפוח מאד כאילו חטפתי מכה חזקה מאד על המצח.
הורדתי חולצתי, החזה כנ״ל, סימנים כחולים כהים בכל מיני אזורים בחזה ובצלעות.
החלטתי לוותר על מקלחת והתיישבתי בזהירות על המיטה. לא יכולתי לשכב כי הכאבים היו עזרים מדי כל פעם שניסיתי - לבסוף הצלחת לשכב על הגב בזהירות כשאני מחליט שבבוקר אני כמובן מגיע מיד למרפאה השכונתית ולוקח הפנייה לבדיקת ct ואולי אפילו יותר מזה, אם הכאבים העזרים בחזה ימשיכו למחרת.
בבוקר קמתי לקחתי הפניה ונסעתי למכון מור, עשיתי את הct - התוצאה חיובית. אין פגיעה במח…
אחרי כמה ימים גם הכאבים בכל הגוף שככו…
כאמור, עד היום אני לא יודע מה קרה… :)
צחקתי עם הבנות שלי שאולי חייזרים חטפו אותי..
תודה שהשתמשת בשירותי שליח ירוק על אופניים - כן כן, גם הבלוג הזה הוא שירות של ״שליח ירוק על אופניים״
מחיר לשליחות חד פעמית בכל השטח ממאפיית אבולעפיה המפורסמת עד נמל ת״א או מתחם הבורסה בר״ג רק 24 שח + מעמ מכל נקודה לכל נקודה אחרת באזור
הנ״ל.
ואם תשלמו על כרטיסיה של עשרה שליחויות מראש - כרטיסיה שלא מוגבלת בזמן. - אותה שאפשר לבטל מתי שתרצו - המחיר יורד ל 17 שח+ מעמ. תודה טל.
http://שליח.com
תהיו אנשים טובים
(והמשפט האחרון מזהבי עצבני ב 103fm)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה